דרך המאיה

שנת 1986 הייתה שנת שיא בכריתת יערות הגשם במרכז אמריקה, באזור המכונה ארץ המאיה הרי היא חצי האי יוקטן ( Yucatan Peninsula ).

חצי האי יוקטן מחולק בין חמש ארצות שונות מקסיקו ,גואטמלה,בליצה, הונדורס ואלסלודור. חוסר מקורות תעסוקה הולמים לתושבי מקסיקו וארצות יוקטן גרמו לעליה משמעותית בכריתת היערות בטכניקה הידועה ככריתה ושרפה שבמהלכה כורתים את היער מוכרים את העצים מבעירים את הצומח הנותר והשטח הופך לראוי לגידולים חקלאים.

המסלע באזור המקסיקני של יוקטן שונה במידה רבה מהמסלע של מרכז אמריקה.חצי האי בנוי ברובו מסלע גיר צעיר שנוצר כתוצאה מהתחברות של אוטולים איים הבנויים משוניות אלמוגים.

סלע גיר זה נתון להליכי ארוזיה מהירים כך שתוך מספר שנים בודדות הקרקע החשופה נשטפת במי הגשמים ואנו מקבלים קרחות יער ללא חקלאות וללא צומח טבעי.

בסוף שנת 1986 הוכנה על ידי WILBUR E.GARRETT עורך המגאזין נשיונל גיאוגרפיק הצעה לפרוגרמה תיירותית שתאפשר לתושבי האזור להתפרנס מתירות טבע ( eco-tourism ). הרעיון המרכזי מאחורי פרוגרמה זו היא דרך המיה המחברת בין חמש ארצות מרכז אמריקה ומאפשרת לתייר המזדמן לעבור לאורך הדרך הקדומה ליהנות מהטבע והארכאולוגיה העשירה באזור זה.

הבסיס לפרוגרמה היה :
 יש באזור זה יותר אתרים ארכאולוגים ראויים לביקור מאשר בכל מיצרים העתיקה.
 אוכלוסייה מקומית ששמרה על אורח חיים מסורתי במהלך 3000 שנים.
 יער גשם טרופי בסכנת הכחדה עם מגוון מיני חי וצומח עשירים ביותר.
 ריף האלמוגים השני בגודלו בעולם והארוך ביותר באמריקה.
 קצב גידול האוכלוסייה ומיבנה כלכלי המסכן את אחד מפנינות הטבע העולמי.

רק שרידי הפרמידות המרשימות הנישאות מעל גג יער הגשם מעידות על התרבות המפותחת שהייתה באזור זה תרבות ששקעה בשנת 630 לספירה סימני השאלה אודות הסיבות לשקיעתה של תרבות המאייה גדולים ועושה הרושם שאין תשובה חד משמעית המסבירה הן את הבניה המסבית בלב הגונגל והן את העלמות תרבות המאייה. האם דרך המאייה יכולה ללמד משהוא אודות תרבות זו והסיבות לשקיעתה?

חזרה לעמוד קטעי עיתונות ומאמרים