את המסלול ניתן להתחיל בנ.צ 16264 \049626 בזהירות כשחוצים את מסילת הרכבת לכיוון צפון . לאחר כ 600 מטרים נגיע אל קבוצת גבעות הנמצאות ממערב לנו " גבעות קדמאי" מומלץ לטפס אל הגבעות משם נשקף אלינו נוף מרהיב של החולות ורכס אפעה .ניתן להמשיך בנסיעה בתוך אפיק נחל אפעה החולי עד למפגשו עם נחל דימונה. נמשיך צפונה עד אשר נגיע לחיבור של נחל דימונה עם נחל חימר אשר יורד לים המלח , ניתן לטפס נ.צ 062366 \ 169710 ( עם הרכב כמובן ) אל הר כיפון והר יהל הנמצאים על המורדות הדרומיים של רכס זוהר הר יהל והר כיפון מהוים נקודות נוף מרשימות אל הסביבה אל נוף החתרורוים שממזרח לנו ואל מדבר יהודה הדרומי השביל המסומן היטב יביא אותנו אל העיר ערד .
אורכו של הסיור מנחל אפעה ועד לעיר ערד כשלוש שעות של נסיעת טיול וכשעה וחצי לבעלי הרגל הכבדה על הגז.
רקע: מיקומה של ישראל כגשר בין אירופה לאפריקה ואסיה , והתהליכים הגיאולוגיים שפקדו אותה כדוגמת בקע ים המלח, שהינו חלק מן השבר הסורי אפריקני . מעניקים לה מגוון גדול של נופים ובתי גידול לעולם חי וצומח ייחודי.
יש מעט מקומות בעולם בהם על שטח כה מצומצם ניתן לעבור מגוון גדול כל כך של נופים ובתי גידול.
גודלה של ישראל ולחץ הפיתוח האינטנסבי שלה מעמידים בסימן שאלה את קיומם של נופים אלו.
במאמר שלפנינו ננסה להתחקות אחר נוף הולך ונעלם נוף החולות הניאוגנים של נחל אפעה ומישור רותם.
"שמורת מישור רותם" מיקום :
בירידות מכביש דימונה לסדום כביש מספר 25 אנו עוברים את גשר מסילת הרכבת ממזרח לממשית, ועד לצומת צפית ממזרח לנו בחלקו הצפוני של כביש דימונה סדום. נימצא אפיקו של נחל אפעה וחלק ממישור רותם . מדרום לנו בקטע הנ"ל נמצאת הקריה למחקר גרעיני ומישור ימין . הנוף הנשקף אלינו מבעד לחלון הרכב הינו של מישור חולי אשר תחום בחלקו המערבי ברכס הררי יפה עם מצלעות קמורות . זהו רכס אפעה.
שמורת מישור רותם נמצאת בין שתי יחידות נוף מרכזיות הבולטות בשטח , ממערב רכס אפעה וממזרח שולי מדבר יהודה דרומי.
את השמורה ( המוצעת ) , תוחמים מדרום כביש 25 ממזרח ומצפון אזור תעשיה של מישור רותם וכן אזורי הכרייה של הפוספטים.
לנוסע בכביש ולמטייל בשטח, ההופעה של מישורי חולות באזור זה מפתיעים . שכן בישראל מרבית החולות שאנו מכירים מקורם בגלי הים ובזרמי הים התיכון, המביאים אלינו את חולות דלתת הנילוס אל חופי הים. מחוף הים החולות נודדים בעזרת הרוח אל תוך הארץ . ככל שאנו מתרחקים מן החוף גודלם של גרגרי החול הולכים וקטנים , בשל השחיקה של הגרגרים ובעקבות מיון הרוח את הגרגרים . דיונות החול הנפרשות לפנינו באזור חלוצה ולאורך הגבול עם מצריים מקורם בחול שהיגיע אלינו לאורך חוף הים .
צורה נוספת של הופעת חולות בארץ הנם חולות הערבה שמקורם בנחלים היורדים מהרי מואב והרי אדום שבממלכת ירדן. כאן תנועת החול ופיזורו נעשים הן בעזרת הרוח והן בזרימה נחלית, כחומר המוסע בעזרת שטפונות.
אם כך כיצד הגיעו החולות למישור רותם ונחל אפעה? אין אנו קרובים לשפת הים ואנו גם נמצאים גבוהה מעל הערבה , התשובה לשאלה זו טמונה בהיסטוריה הגיאולוגית של אזור זה .
במהלך ההיסטוריה הגיאולוגית של לפני כ 25-1 מליון שנה השתנה עד לבלי הכר החלק המזרחי של ארץ ישראל נוצר בקע ים המלח . אותו בור ענק שבארצנו מיוצג על ידי ים המלח המקום הנמוך ביותר בעולם.
טרום היות בקע ים המלח זרמו הנחלים ממזרח למערב , דהינו מירדן הרי מואב אל הים התיכון. בדרכם הביאו הנחלים חול ועוד חומרי סחף אל אזור מישור רותם ולמעשה עד לעיר דימונה.
היוצרות בקע ים המלח קטעה את זרימת הנחלים. הנשפכים היום אל עמק הערבה. כך שהחולות של מישור רותם הפכו לחולות פוסיליים חולות מאובנים. ללא הספקה מחודשת של חול, שכן זה היגיע לכאן בזרימת הנחלים. חולות בדרך כלל מהווים בית גידול דינמי ונייד שבו הרוח משחקת תפקיד בעיצובם. במישור רותם לרוח יש תפקיד שולי ואנו מדברים על בית גידול של חולות מיוצבים. עקב עצירת התנועה של החול אנו מקבלים פה גם בית גידול המכונה בית גידול של חולות לכודים. בעלי חיים וצמחים האופייניים לאזור זה לא יכול לנוע מאזור זה .
בית גידול של חולות לכודים ( החולות המיוצבים ) , וכלל בתי גידול של איאים הנם בתי גידול מעניינים וחשובים בהיבטים האקולוגיים.
בית גידול זה חשוב הן למחקר והן לשימור בגלל ייחודיותו. ובעיקר בגלל חוסר היכולת של הנוף להשתקם לאחר נזק.
למרות הידע הרב שנצבר בארץ במחקרי שדה הרי שאזור זה עדיין לא נחקר דיו .
"שמורת מישור רותם" אקולוגיה השמורה אינה כוללת רק את החולות אלה חלק מן המצוקים של רכס אפעה .
במסגרת סקר חי וצומח שערכתי במקום במסגרת תסקיר השפעה על הסביבה שנערך עבור חברת חשמל . מצאנו במקום מגוון גדול ורחב של חי וצומח שמאפיין אולי את עולם החי של ארצנו הקטנטונת בהיותה כאמור גשר בין יבשות.
לדוגמה מצאנו כאן 3 מיני שועלים : שועל חולות המגיע אלינו מחולות צפון סיני ואפריקה . שועל מצוי המגיע אלינו מאירופה ונפוץ בכל שטחי ישראל .
והנדיר מכולם שועל הצוקים : יצור קסום במשקל של 1 ק'ג עם שני פסים שחורים היורדים לצידי עיניו ועד לקצה אפו . שועל זה נפוץ בעיקר באירן ואפגניסטן וכן בחלקים של ההימליה ההודית. הימצאותו כאן בישראל בחלקה המדברי רק מחזקים את ההנחה על תפוצת מיני חי וחשיבות ישראל ובתי הגידול שלה.
באפיק החולי של נחל אפעה מוצאים זה לצד זה מיני צמחים כמו רותם , ושטה שהגיע אלינו לאורך בקע ים המלח מאפריקה ועוד מינים רבים.
ממשק המים בחולות הינו כזה שהגשמים הנדירים היורדים כאן מחלחים במהירות אל תת הקרקע ומאפשרים לצמחים לנצלם לאורך תקופה ארוכה. מה שמאפשר פריחת אביב יפה וארוכה באזור זה.
אולם המרכיבים האקולגים והגיאולוגים המעניינים באזור זה אינם מהווים הגנה מספקת לאזור זה .
שכן זהו אחד האזורים העשירים ביותר בארץ במרבצי פוספט המשמש ליצור דשנים כימיים לחקלאות . וכן ריחוקו של אזור זה מיישוב צפוף הביאו את קברניטי התעשייה בישראל לקבוע בו את מושבם. היום האזור נמצא בלחץ פיתוח מסיבי .
מצד אחד הטרקטורים של מפעלי הפוספט מקלפים את שכבות החול על מנת להגיע אל שכבות הפוספט הנמצאות עמוק בקרקע ( 30-60 מטרים ). מצד שני תעשיית הפוספט ומוצריו משאירה מאחוריה כמויות אדירות של חומרים שאינם בשימוש כמו גבס המוערם באזור בהררי ענק.
מנהל מקרקעי ישראל קבע שחלק מהחולות של מישור רותם ישמשו כחול לתעשייה.
כל האזור למעט השמורה בת עשרות הדונמים הבודדים נימצא תחת עין הפיתוח האינטנסיבי.
נשאלת השאלה האם ניתן לבצע באזור זה גם תעשייה וגם שמירת טבע האם ניתן לשקם את הנוף לאחר כריית הפוספט כך שהמרכיבים האקולוגיים החשובים והנוף היחודי ישמרו גם לדורות הבאים?
בשאלה זו עוסקים גם אנשי התעשייה המנסים בעזרת אדריכלי נוף ואנשי שמירת טבע לתכנן תהליכים של שיקום ושימור.
רגע לפני שהנוף יעלם מומלץ לבקר בשמורת מישור רותם והחולות.
