|
תקציר סקר בוטני לאורך קו הגז מקטע קרית גת-סדום:
בסוף 2008 סיימה חברת נתיבי גז את עבודת הנחת קו הגז בתוואי קריית גת-סדום. כחלק מעבודות העפר ובסיום העבודות, לאורך כל התוואי בוצע שיקום מורפולוגי-נופי ואקולוגי. הנחיות השיקום לקחו בחשבון את מגוון בתי הגידול לאורך התוואי, ופרמטרים של מורפולוגיה/טופוגרפיה(נחל/גבעה/מישור). אקולוגיה וייעוד השטחים (שטחים חקלאיים, התיישבות, שמורות טבע ושטחים פתוחים).
השיקום הבוטני כלל שימור והחזרה למקום של ה- - top-soil שכבת הקרקע העליונה בסיום העבודה, ואיסוף זרעים וגיאופיטים בכל מקטע. נכון להיום ידוע לנו על החזרה של ה- top-soil ופקעות הגיאופיטים, ועל ביצוע שזרוע עד לאשל הנשיא. בנוסף, הוראות השיקום המורפולוגי כללו שיחזור בתי הגידול שנהרסו. בתום עונת חורף אחת מסיום עבודות השיקום, הוחלט לבצע סקר אשר יבדוק את מידת התחדשות הצומח לאורך תוואי קו הגז, תוך בחינת שיטות השיקום בהם נעשה שימוש.
הסקר נערך לאורך התוואי מישור רותם תל-נג'ילה, על-ידי חלוקת האזור לשבעה מקטעים עפ"י מאפיינים של בתי גידול שונים (אקולוגיה ומורפולוגיה). מתוך שבעת המקטעים שניים אובחנו כאזורים מופרים מאוד בשל רעיית יתר ונסיעה אינטנסיבית על תוואי קו הגז. בשאר המקטעים נבחרו אתרים מייצגים, ובכל אתר נערכה השוואה בין השטח המופר של קו הגז לשטח טבעי צמוד מאותו בית גידול. חתכי צומח שנעשו בכל אחד מהשטחים נתנו תמונת מצב של מגוון וכיסוי הצומח.
תוצאות הסקר הראו כי ניתן לחלק את המקטעים לשני סוגים – מקטעים בהם יש התחדשות של צומח ומקטעים בהם התחדשות הצומח כמעט ולא קיימת. בארבעה מקטעים זוהתה התחדשות צומח: מישור רותם מול קמ"ג; עוקף באר-שבע; פארק חצרים; ותל נג'ילה. במקטעי חולות ממשית, ועוקף דימונה ההתחדשות הייתה מאוד נמוכה. ארבעה מאפיינים עיקריים זוהו במהלך העבודה. 1) קיימת נטייה להתחדשות צומח בעיקר בשולי האזור המופר של רצועת קו-הגז; 2) באזורים בהם פוזר רסק אבני הייתה התחדשות צומח; 3) קיים קשר הדוק בין איכות השיקום המורפולוגי לשיקום הבוטני הטבעי.
כיום, בתום ביצוע הסקר קיים קושי לקבוע באופן מוחלט האם השיקום הבוטני לאורך כל המקטעים שנסקרו הינו מספק ומוצלח. הסיבות לכך הן: תהליכי שיקום באזורי ספר מדבר ובמדבר הינם איטיים מאוד, ושנה אחת הוא זמן מאוד קצר; החורף החולף התאפיין במיעוט גשמים ופיזור לא אחיד שלהם לאורך העונה. על-כן מסקנותינו הינם כי בשלב זה אין צורך להיכנס לתהליך נוסף של שזרוע לאורך קו הגז, במיוחד לאור העובדה שבתל נג'ילה השזרוע ככל הנראה לא נחל הצלחה. בנוסף, אנו ממליצים להמשיך בביצוע הסקר הבוטני בשנה הבאה, לבחון אפשרות לטיפול פיסי שיקומי בשטחים בהם ישנם תהליכי ארוזיה, ולמנוע נסיעה מעל קו הגז. יש לציין כי בחלק מהאזורים השפעות סביבתיות כגון רעיית יתר ורמיסת גורמים למיעוט בצומח ולא מחסור בזרעים בקרקע.
|
