קוסטה ריקה
ארץ שהיא שמורת טבע

גם למי שאינו חובב טבע מושבע קוסטה ריקה הינה יעד טיולים מדהים ובלתי נשכח.

הנוף המרשים כולל מגוון ייחודי של יערות גשם/ יערות עננים, הרי געש פעילים, חופי ים טרופיים, אוכלוסיית חיות בר וצומח, מהמגוונים בעולם. באם נוסיף לפאזל הגיאוגרפי המרשים הזה גם אוכלוסייה אנושית נעימה וידידותית מחד ונמחק מהלכסיקון את המושג צבא , מלחמות ועוני מאידך - יתברר לנו שאפשר לחיות בעולמנו גם מטבע, קפה ובננות.

קוסטה ריקה ממוקמת בגשר היבשתי המחבר בין צפון אמריקה לדרומה. בין האוקיינוס השקט מדרום מערב, והים הקריבי מצפון מזרח . בגבולה הצפוני ניקרגואה ומדרומה פנמה .

הגשר היבשתי הינו אחד המאפיינים האקולוגיים החשובים של קוסטה ריקה, והוא אחד הגורמים המעניקים לחבל ארץ זה את המגוון הגנטי העצום של בעלי חיים וצומח. ההכרה הבינלאומית בערך אקולוגי זה מעניקה לקוסטה ריקה גם חוסן כלכלי, שכן ארגונים בינלאומיים רבים מסייעים ותומכים במאמצי המדינה לשמור את הטבע שלה . שמירה על אוצרות הטבע, מתברר בשיטה הקוסטה ריקנית הינה נכס כלכלי ונכס לאומי . שילוב נכון של אינטרסים כלכליים ושמירת טבע, הופכים את קוסטה ריקה למובילת הדגל בתחום שמירת הטבע במרכז אמריקה ,ולאחת המדינות המובילות בעולם בתחום.

סאן חוזה
שדה התעופה של סאן חוזה בירתה של קוסטה ריקה ממוקם "בעמק המרכזי"
( Central vale). מעל העמק רכס הרי ה Cordillera central , שהינו חלק משדרת ההר החוצה את קוסטה ריקה מצפון לדרום . מרכס זה ניתן לגלוש לשפלת החוף הקריבי ואו לשפלת החוף של האוקיינוס השקט .

אנו נתמקד בסיורנו זה בשמורות הטבע על המדרונות הדרום מערביים ,של רכס ה Cordillera central ומהם נגלוש אל חוף האוקיינוס השקט .

סאן חוז'ה ( ( San Joseבירתה הקוסמופוליטית של קוסטה ריקה הינה עיר מערבית לכל דבר מצויים בה מרכזי קניות גדולים , והיא מזכירה במידה מסוימת ערים צפון אמריקאיות. לביקור בעיר הבירה מומלץ להקדיש יום אחד ולא יותר .

במרכז העיר ניתן לראות את בניין האופרה הממלכתי TEATRO NACIONAL, הבניין מיצג טוב את הרקע וההיסטוריה הצעירה של קוסטה ריקה. מדובר במבנה מפואר הבנוי בבליל של סגנונות. הגג נראה כמו כניסה למבנים איטלקיים של תקופת הרנסנס , ואילו האולמות בתוך המבנה נראים כמו אולמות של כנסיות ומבני ציבור בבריטניה של סוף תקופת ימי הביניים. באולם המרכזי בקומה העליונה של המבנה ציור שצויר על ידי אומן אירופי ב 1897 . הצייר שסרב להגיע לקוסטה ריקה תאר את יפי המדינה על פי דמיונו וסיפורי נוסעים. מבט מעמיק אל התמונה יגלה שכל קשר בין התמונה למציאות היינו מיקרי בהחלט . ציור זה מעטר גם את שטר הכסף המקומי ,שטר של 5 קולונס – CINCO COLONES .

במורד הרחוב של בניין האופרה מצוי שוק פירות ושאר מציאות שוק נחמד . ניתן לרכוש בו תופינים ומיני פירות יבשים להמשך הנסיעה .

התמצאות בסאן חוזה הינה פשוטה ובנויה על העיקרון של לשאול את המקומיים .

שיטת סימון הרחובות דומה לזו שבניו יורק. דהינו מספרים לרחובות שבנויים שתי וערב . מרבית הרחובות אינם משולטים והתושבים אינם שולטים בכתובות ובמספרים. נקודות הציון להרכבת השאלה צריכות להיות ברורות לדוגמה "איך מגיעים לשוק הפירות מבניין התיאטרון? או אז צפוי לכם הסבר מפורט ונוח שלא לדבר על כך שיצמידו לכם ילד נחמד שיוביל אתכם לאתר המבוקש.

אתר נוסף חשוב לביקור הינו המרכז ללימודי אקולוגיה הנקרא IN BIO מחוץ לסאן חוזה . אתר זה מציג בצורה יפה ומרשימה את מצאי החי והצומח של קוסטה ריקה . המקום משמש גם כמרכז מידע בינלאומי המשמש סטודנטים וחובבי טבע מכל העולם לקבלת מידע אודות החי הצומח ושאר המערכות הטבעיות בארץ זו.

מומלץ לבקר במוזיאון לפני היציאה אל השמורות שכן זו הזדמנות ללמוד על הטבע ועל הסביבה. מעין השתלמות טרום הדבר האמיתי.

את סאן חוזה נעזוב בכביש מספר 4, ונשים פעמינו לכיוון הר הגעש פואזVOLCAN POAS .

פואז POAS הר געש כבוי בגובה 2704 מטרים מעל פני הים , העלייה להר בכביש נוח. זו הפגישה הראשונה שלנו עם יער העננים .

הנוף המלווה אותנו ביציאה מסאן חוזה הינו נוף חקלאי מטעי בננות ומטעי קפה מלא העין. לאט אבל בטוח אנו נתקלים ביותר ויותר כתמים של יער סבוך שנראה כאילו יד אדם עדיין לא פגעה בו. הר הגעש נמצא במרכזה של שמורת טבע . מומלץ להשאיר את הרכב במגרש החניה, ולאחר ביקור קצר במרכז המבקרים להעפיל ברגל בשביל מכוסה אספלט אל פסגת הר הגעש . אם התמזל מזלנו והפסגה אינה מכוסה בערפל או עננים, אזי צפוי לנו מחזה מרהיב של לוע הר געש בקוטר של כ- 2 קמ"ר ובעומק של כ-300 מטר. בקרקעית הלוע אגם מים בצבע טורקיז . שולי הלוע מכוסים בצמחיה ירוקה כך שישנו שילוב צבעים כחול, טורקיז, ירוק עד , ואפור חום בשולי הלוע. מראה שבהחלט שווה את המאמץ. בסמוך ללוע שיחי ענק Gunnara insignis בעלי עלים בקוטר של כחצי מטר ויותר , בסלנג המקומי הצמח ניקרא "מטריה לעניים". בעבר, עד לפני כ-10 שנים ניתן היה לרדת אל קרקעיתו של לוע הר הגעש. בשנים האחרונות נפלטים ממעין חם שלצידי האגם גזים רעילים בעיקר גופרית. הירידה אל הלוע אסורה בהחלט. מבט מעמיק אל היער , יגלה לנו שבתוך הירוק יש גם ציפורים: קוליברים - Hummingbirds " יונקי דבש ", דרורים עם ראש מפוספס ועוד .בשמורה אין אתרי לינה גם לא לתרמילאים, יש בה שלשה אתרי פיקניק ולמי שהצטייד במצרכים בשוק בסאן חוזה, יער העננים של פואז יכול לשמש מקום נהדר לארוחת בוהריים. זאת תוך הקשבה לקולות הציפורים ושאר שוכני היער.

לאחר ביקור בפואז הנמשך כשעה עד שעתיים (תלוי במזג האוויר), נמשיך בכביש מס 4 עד לצומת הישוב San Miguel , שם נפנה שמאלה בצומת ונמשיך לכיוון שמורת ARENAL , בדרך משני צדי הכביש מטעי קפה מלא העין . חלק ממטעי הקפה נראים כמו מרבד ירוק בגובה אחיד , עם פולי קפה בצבע ירוק ואדום . הפולים האדומים הנם אלו המוכנים לקטיף . חלק ממטעי הקפה מכוסים בעצים ממינים נוספים המצילים על המטעים , מטעים אלו יראו כשטח מוזנח ולא מטופל שעצי בר עושים בו כבשלהם.

זה המקום לספר על ההיסטוריה של הקפה בקוסטה ריקה ובעיקר על האופנה החדשה בגידול קפה , "קפה בצל "( Shade coffee ) .

הקפה, הינו ענף היצוא המרכזי של קוסטה ריקה : כ 2.6 מיליון שקי קפה נמכרים בשנה משקלו של כל שק כ 60 קילוגרם. % 15 מהמטבע הזר הנכנס לקופת המדינה מקורו ביצוא קפה . ישראל לדוגמה מייבא כ 18.000 שקי קפה בשנה מקוסטה ריקה.

"קפה בצל "( Shade coffee )
טכניקת גידול הקפה המסורתית בקוסטה ריקה עד 1960-1970 כללה בירוא חלקות יער קטנות ושתילת שיחי הקפה, בין עצי הבר של היער. חוסר השימוש במיכון כבד סייע לכך שתוך זמן קצר התכסה מטע הקפה בצמחיית היער הטבעי. היבול היה דל יחסית ושיחי הקפה השתלבו בנוף היער הטבעי. גידול הקפה נעשה בדרך כלל בעמקים למרגלות ההרים .

ציפורי החורש של קוסטה ריקה נוהגות לנדוד בין היער הגבוה ליער הממוקם במדרונות . הנדידה קשורה לחיפוש מזון , ואתרי קינון .

בשנות ה70 הביאו לקוסטה ריקה כלים מכניים כבדים, אשר בעזרתם הכשירו קרקע לגידולי קפה . עוצמת הכלים אפשרה לחקלאים לברא חלקות יער גדולות ולישר את הקרקע. עקירת העצים והשיחים הטבעיים, אפשרה הגדלה משמעותית של מטעי הקפה .צמחי הקפה שגודלו בשמש ולא מתחת לצל עצי היער הניבו כמות פרי כפולה ומכופלת. מה שהפך את גידול הקפה לכלכלי בצורה משמעותית. שטחי הקפה הלכו וגדלו והיום הם מפרנסים כ חמישים אלף חוות .

טכניקת גידול הקפה בשמש, שמשמעה עקירת היער מאימת לחסל חלק מימני עופות הבר של קוסטה ריקה, אשר מסלול נדידתם נקטע, בעיקר ציפורי שיר של יער פתוח. מערכת אקולוגית שלמה נעלמת לאט ובטוח מהנוף של קוסטה ריקה.

הפתרון :
יש היום בעולם ובעיקר בארצות הברית, המייבאת כ % 47 מהקפה שלה מקוסטה ריקה, תנועה של צרכנים הרוכשים רק Shade coffee דהינו קפה שגדל בצל עצי היער . קפה זה יקר יותר , ויש הטוענים כי טעמו עשיר יותר . תנועה זו גורמת לכך שהרבה חוות לגידול קפה נוטעים עצים בתוך המטעים ומאפשרים לצמחיה הטבעית לשגשג בתוך המטע . כמו שנאמר אם מישהו מוכן לשלם יותר עבור קפה בצל וזה גם עוזר לציפורים אז למה לא, הכל עניין כלכלי .

אז אם בדרך לשמורת ארנל ראיתם מטעי קפה "מוזנחים " דעו שעברתם ליד הלהיט הבא בעולם הקפה.

שמורת ארנל : Volcano Arenal
שמורת ארנל נמצאת כ 147 קמ' מצפון מזרח לסאן חוזה השמורה כוללת בתוכה כמה מן האלמנטים החשובים של יערות הערפל והגשם בקוסטה ריקה.

הר הגעש הפעיל ארנל הינו חלק מרכס הרי הטילארן Tilaran . שרשרת הרים זו מהווה את קו פרשת המים בין האוקיינוס השקט לים הקריבי. יערות הערפל באזור זה הנם מן הסבוכים שביערות קוסטה ריקה . שמורת מונטה ורדה גם היא חלק ממרחב ארנל.

אולם הפרסום של שמורת ארנל מגיע אלינו הודות להר הגעש הפעיל ארנל . אשר בשנת 1968 פרץ תוך שהוא יורה לבה ואפר געשי למרחקים. התפרצות ההר לא הייתה מידית, רעידות אדמה ועשן נראו כמה שבועות לפני ההתפרצות. משני צדי ההר שכנו שני כפרים האחד נפגע קשות על ידי הלבה שזרמה מהר הגעש, ובעיקר על ידי האפר . בהתפרצות ההר נפגעו בכפר כ 87 בני אדם. כאשר בנו את האגם המלכותי –Laguna Arenal הציפו גם את הכפר הפגוע . ואילו הכפר אשר ניצל שינה את שמו ל "פורטונה " Fortuna (מזל). מרבית הלבה ירדה לעמק הנהר טבקון.

בסמוך להר הגעש ארנל מספר בתי מלון טבולים בלב יער . המרשים מבניהם ולא רק בגלל רמת החדרים, הינו מלון טבקון .

המלון שוכן כחמש דקות הליכה מאפיקו של נחל הטבקון והמעיינות החמים שלו . מומלץ להגיע אל המעיינות החמים בפעם הראשונה בלילה , המחזה הראשוני היינו צמחיה טרופית עם מיני פרחים החל בציפורי גן עדן , סחלבים , דקלים בעלי גזע בצבע אדום, במבוקים במגוון עלים וצבעים,כל הצימחיה נראית כמרחפת בתוך אדי מים שמקנים למקום קסם בלתי יתואר . הדבר המרכזי שכמעט שכחנו טמפרטורת המים נעה בין 60-50 מעלות צלסיוס . כל שעליך לעשות זה לשכב מתחת לאחד המפלים ולתת למים לעסות אותך . האדים הצמחייה האווירה ובעיקר האפשרות למצוא את פינת האלוהים הקטנה שלך בין עשרות הבריכות והמפלונים, היא שמקנה לטבקון את הקסם. אין לוותר על סיור חוזר במקום בבוקר ולהיוודע אל הצימחיה והציפורים.

באם מתמזל מזלנו חלק מן הבריכות משקיפות אל הר הגעש שאחת לכמה דקות מזכיר לנו את קיומו בהתפרצות אדומה בשמי הלילה הכהים. בדרך כלל מכוסה ההר בעננים.

לאחר ארוחת בוקר במלון טבקון נצא בדרך הארוכה אל שמורת מונטה ורדה Monteverde , גולת הכותרת של יערות העננים במרכז אמריקה .

יערות עננים :
כאן אולי המקום לספר על התופעה הייחודית למרכז אמריקה. התופעה המאפשרת את התפתחותם של יערות ירוקי עד, עם מאפיינים של יער גשם דהינו עצים זקופי גזע המתנשאים לגובה של כ30 – 50 מטרים. על העצים צמחים מטפסים הנקראים "הלופיטיים" , קרקעית היער מכוסה בשרכים חלקם שרכי ענק , שיחים עם עלים רחבים, סחלבים ומיני צמחים הצומחים על גזעי העצים הזקופים, כמו הברומליה קרובת המשפחה של צמח האננס . המרכיב המרכזי ביערות העננים ויערות הגשם הינה העובדה, שהמשאב החסר לצמחים הינו האור. התחרות על קרני השמש היא המובילה את המירוץ למעלה לגובה. מי שהתברך בגזע זקוף המתנשא אל השמים הצליח, מי שלא מסגל טכניקות שונות ומרובות בדרך אל קרני השמש, השיטה המקובלת ביותר הינה לתפוס טרמפ על גזע זקוף ולטפס אל האור. טכניקה שניה שייכת לפיקוסים הצומחים מלמעלה למטה. דהינו ברגע שציפור אכלה את פייגת הפיקוס (פרי דמוי תאנה ) כל שעל הציפור לעשות הוא להטיל את הלשלשת שלה עשירת הזרעים על מזלג ענפים. שם לאחר תהליכי נביטה קצרים ירד מצמרת העץ שורש אויר, היכול להיות באורך 10 מטרים ויותר בהגיעו אל הקרקע ישריש ומשם קצרה הדרך בתהליך בו הפיקוס יעטוף את העץ בשורשי אויר ויחנוק אותו מאהבה על הטרמפ לאור השמש. בטיול בתוככי היער נוכל לראות את שורשי האויר היורדים לאורכו של העץ המוביל מלמעלה למטה. אפשרות אחרת היא לצמוח על צמרת עצים זקופים פטנט אותו מאמצים מיני סחלבים , ושאר צמחים . עניין נוסף ביער הגשם הינה העובדה שאין עונות, תהליכי הפריחה נמשכים כל השנה. בדרך כלל למעט מיקרים חריגים אין עצים בשלכת. דהינו מים וטמפרטורה הנם מרכיב קבוע וחשוב להישרדות היער . כמות הגשם האופיינית לאזורים של יערות גשם בדרך כלל הינה מעל 2500 מילימטר גשם בשנה , כמו כן פיזור הגשם הינו לאורך כל השנה ללא עונות יובש ארוכות . ביערות העננים הסיפור שונה במקצת מרבית המשקעים של היער נחים בצורה של עננים על גג היער. המים שבעננים מתעבים בצורה של טיפות על העלים והגזעים של העצים ומשם הם יורדים בטיפטוף או בצורה של רסס לקרקעית .

ישנם מספר הסברים לתופעה והיא קשורה כנראה למשטר התאיידות המים באוקיינוס השקט , ותנועת הרוחות המובילה את גוש העננים מן האוקיינוס אל פסגת ההרים .

מכל שנאמר כאן ברור שיערות העננים הנם מקום לח וצפוף מאוד בצמחיה .

ואכן הדבר הראשון הנגלה לעין מטייל הם פסגות ההרים המכוסים בעננים כמעט תמיד ויער צפוף ויפה להפליא.

שמורת מונטה ורדה Monteverde ההר הירוק
הדרך בין ארנל למונטה ורדה עוברת לשפתו של אגם מלאכותי Laguna Arenal , לחוף האגם מגוון עופות מים , האגם הוקם לצורך פיתוח תחנת כוח הידרו אלקטרית ולפיתוח תיירות נופש. גופים ירוקים רבים התנגדו להקמתו של האגם אולם היום הוא עומד כחול ויפה .

הדרך למונטה ורדה משובשת ואורכת כ 4 שעות נסיעה, אולם אין צורך ברכב 4X4 .

הדרך עוקפת את קצהו הצפוני של האגם, משם נרד לצומת הקרובה הראשונה ומימנה חזרה דרומה אל מונטה ורדה. מומלץ לשאול מקומיים אודות הדרך הנוחה לשמורה שכן לעיטים עקב בעיות מזג אויר, בעיקר גשם הגורם לבוץ משתנה איכות הדרך. המקומיים ידעו להמליץ על הדרך המתאימה לרכב שלכם.

שמורת הטבע של מונטה ורדה מחולקת למספר חלקים , שמורות פרטיות , ושמורה ממלכתית המנוהלת על ידי הרשויות של קוסטה ריקה. אין ספק מונטה ורדה הינה גולת הכותרת של יערות הערפל .

הקווקרים:
בשנות החמישים הגיעו לכאן מארצות הברית קבוצה של אמריקאנים בני קבוצת הקוויקרים אשר נמשכו לקוסטה ריקה בעיקר בשל היותה מדינה ללא צבא. הם קבעו את מושבם במונטה ורדה וכאן הם עוסקים בגידול משקי בקר חלב ליצור גבינות . אבל לזכותם יאמר - הם הביאו את המסר של יערות העננים אל העולם הרחב ועודדו את ממשלת קוסטה ריקה להכריז על המקום כשמורת טבע. במקביל לפעילות הממלכתית של שימור יערות הערפל החליטו חוואים וקווקרים שיותר משתלם לשמור על יערות הערפל מאשר לנצל את הקרקע לגידולי קפה. אכן השמירה על היער הועילה לכולם.

העיסוק העיקרי של תושבי העירה הסמוכה לשמורה קשור לנושא תיירות טבע מסוגים שונים .

מונטה ורדה התפרסמה בעיקר בזכות עולם החי שלה ומיני דו חיים השוכנים ביער .

דו חיים הכוונה בעיקר למיני צפרדעים , קרפדות ואילניות.

בביקור באזור חובה לבקר במוזיאון הצפרדעים, הפתוח בעיקר בערב ובלילה שם נפגוש מגוון אדיר של מינים בשלל צבעים וגוונים , חוויה גם למי שצפרדעים לא בראש מעיניו . הצפרדע העיקרי של מונטה ורדה היה "הצפרדע הזהוב " למעשה מן של אילנית בצבע זהוב שנעלמה מן העולם- נכחדה מסיבות לא ברורות.

מונטה ורדה מאפשרת לתייר המזדמן מספר חוויות לא קונבנציונליות .

- ספארי לילה : ניתן לתאם דרך כל אחד מבתי המלון ספארי לילה שהוא חוויה מדהימה. מומלץ להצטייד בפנסים. ההליכה ביער בחושך בעזרת מדריכים מקומיים מאפשרת לנו לפגוש את שוכני היער חלקם ישנים חלקם פעילים , אין סכנה לא נפגוש יגואר או טורף אחר אבל ציפורים ישנות, עטלפי צוף ועוד מינים למכביר. החוויה שווה לכל נפש ומומלצת.

- בהסבר על יער הערפל, הראנו את הקושי של טיול בתוך היער הן בהיבטי שמירת הטבע והן הקושי הטכני של הליכה בינות לעצים ולמטפסים. במונטה ורדה פתרו את הבעיה בדרך מקורית וחויתית. שם בנו מדרכות צפות –SKY WALKS/ . מעל גג היער השבילים בנויים על כבלים , מעין "גשר הימליה ", המטייל צועד על הגשר ומתחתיו פרוס יער הגשם. ניתן לראות בדרך זו את הסחלבים הפורחים, מיני קופים בעיקר שאגנים , ועוד מינים רבים של ציפורים.

הסמל של מונטה ורדה לאחר העלמות הצפרדע הזהוב הינו הקצואל Quetzal עוף יפה עם חזה בצבע אדום, אשר מקנן במרומי יער העננים וניזון בעיקר מאבוקדו. על העוף, נכתבו אגדות, בעיקר כיצד רכש את הצבע האדום של חזהו בזמן שהגן בגופו על גופות נסיכי בני המאיה, אשר נהרגו על ידי הלוחמים הספרדיים. צפור קסומה זו הינה הסמל הלאומי של גואטמלה, אולם מאמצי שמירת הטבע של קוסטה ריקה הביאו לכך שכמות הציפורים כאן עולה על זו שבכל גואטמלה .

- לאמיצים שבנינו ניתן גם לעשות גלישה באומגה מעל היער. מה שנותן תחושת ריחוף כמו ציפור מעל היער . עושה רושם שאין דרך טובה יותר להכיר את היער.

לסיכום מונטה ורדה שווה כל דקה ומומלץ לבלות כאן לפחות יומיים .

מרבית המלונות נטועים בתוך היער ורק לשבת אל מול היער עם משקפת ואו ספר טוב מהנה מאוד. במונטה ורדה ניתן עדיין למצוא יער גשם ראשוני, כזה שרגל או יד אדם לא נגעו בו.

עמוסים בחוויות אנו עוזבים את מונטה ורדה בדרכנו אל הים חוף האוקיינוס השקט. הדרך מתפתלת בנוף הררי חלקו יער טבעי וחלקו גבעות עם עיבודים חקלאיים. כל דרך שנבחר הינה טובה בתנאי שהיא מובילה לכביש מספר .1 מסומן במפות בצבע ירוק, זהו הכביש שחוצה את ארה"ב לכל אורכה .

אנו פונים דרומה אל עבר שמורת מנואל אנטוניו Manuel Antonio , השוכנת לחוף האוקיינוס השקט. אזור השמורה שונה במקצת מהמסלול שעברנו עד כה שכן מדובר באזור קצת יותר תיירותי . מסעדות טובות לאורך החוף וחופי ים טרופיים מעוטרים בדקלי קוקוס וחול נקי ( בצבע אפור ).

אולם גם כאן לא כדאי לוותר על טיול בשמורה של מנואל אנטוניו מאחר וניתן לשלב בטיול זה גם טבע וגם רחצה ופינוק על שפת הים. הסיור בשמורה אורכו כארבע שעות . ההליכה לאורך מצוקים מעל לאוקיינוס, ובסמוך לשפת הים במפרצונים קטנים ושאינם צפופים.

במנואל אנטוניו ניתן לגלוש גלים, לעשות רפטינג בנהרות, או סתם להינות ממעדני ים באחד המלונות או מסעדות החוף .

מקום מתאים לכל הדעות לסיום טיול .

הנסיעה ממנואל אנטוניו לסאן חוזה אורכת כ- 4 שעות.

חזרה לעמוד קטעי עיתונות ומאמרים